סלימה - קצר.jpg

בביתן במדבר - על נשים במדבר

המדבר הוא ביתן.

הן חיות ופעילות במדבר.

האם הן בחרו בו - או שהוא בחר בהן.

מסע בעקבות סיפורן של נשים במדבר הישראלי.

המדבר הוא ביתן

זהו סיפורן של נשות המדבר. 

נשים ידועות ושאינן ידועות.

אלו שבחרו את המדבר לביתן, ואלו שהמדבר בחר בהן לחיות בו את חייהן.

ראשת הממשלה הגב' גולדה מאיר.

הגר הבורחת מפני גבירתה.

החוואית, לאה נחימוב עזבה משק במושב - והקימה חוות עזים במדבר.

ברברה, הרועה משדה בוקר, ובעקבותיה נחמה, ולצד שתיהן פולה בן גוריון.

באוהלה, יושבת סלמה, שומרת על בנותיה וחולמות חלומות פמיניסטיים (וגם מגשימה).

נצא למסע בעקבות נשות המדבר.

אישה אינדאנית - אור הנר.jpg

מסע אל ביתן הנשים

בנעליים סגורות ובסינר קשור למתון

ראשת הממשלה גולדה מאיר

לקראת מלחמת העצמאות פנה

הנציב העליון לגולדה ואמר לה:

"שמעתי שבתך נמצאת בקבוצת רביבים.

אני מציע לך לפנות אותה משם, המצרים מתכוננים לתקוף".

גולדה ענתה: "בתי, כמו שאר הצעירים

העבריים תעמוד על משמר ארצה.

אם נגזר עליה להילחם תלחם".

 

גולדה מצאה ברביבים בית שני. 

לכאן באה בצר לה, ולכאן באה כדי לשמוח.

עד ליום פטירתה, היו בטוחים כי היא תקבר ברביבים.

ואכן, בהכנות להלוויה, הגיעו אנשי ביטחון לרביבים,

סגרו את המעברים ונתנו רק למורשים להיכנס.

אלא, שברגעים שלפני ההלוויה

פתחו את הצוואה וקראו מתוכה:

"נא לקבור אותי, בהר הרצל".

מדוע חל השינוי ברגע האחרון?

על זה אספר בסיור.

קומי קומי הגר הגר
ולכי לך אל המדבר

סיפורה של שפחה, כפי שמסופר בספר הספרים.

דמותה של שפחה, נערה, הרה, אם, מגורשת, בורחת, מתמודדת.

פארק גולדה, ובערבית ביר עסלוג',

ביר עסלוג', הוא באר היונק, המוצץ.

הלא הוא הילד ישמעאל, המונח תחת אחד השיחים.

שלא תראה במותו - אך היא כן ראתה.

וכן, ראה המלאך והראה לה את הבאר,

הלא היא "הביר".

בפארק על שם גולדה מאיר, אשת רביבים,

נספר על הגר השפחה המצרית.

נקרא שירים שנכתבו עליה

ונתבונן בדמותה מבעד לערפל השנים.

הגר - אלכסנדר פן

חמת החמת חגר

וחרב קדים נוקמת

ותתע במדבר באר שבע הגר

והמים כלו מן החמת

 

בצמא עליהם סגר

ותשב לה מנגד הגר

החול צירודים עוטף

לבנה המוטל אלי שיח

ותצעיף מלראות במותו הנוטף

 

מלבה הניחר במרי שיח

מכתף פרפרה לכתף

ותישא קולה ותבך

אלוהי אדוני אברהם אדוני

שזרעו בעדני ובכורו בר בטני,

אל רואי ורועי בין קדש ובין ברד

בברחי משרי הגברת.

 

כי צרה בי עינה

בבלותה באינה-

ותתנהו עלי ואהר.

אלוהי קרבני,

עת פניו על פניי,

שמור חסדי ברכתך לנער!"

 

חרבונים באונם חרחרו חרונם

והמים אינן-כי עצמת עינם.

אל כורה –משאבים, פקח באר מנחמת

וחיינו ישתו מן החמת!...

 

כי עונתה שפחתך-

קרע נא דין דין חמתך,

בל יכנו גרון עדי נחר.

לו אמות אמתך

ויחיה לפניך הנער!...

 

חמת החמה חגר

וחרב קדים נוקמת...

במדבר באר שבע בכייה להגר,

שעיניה זולגות אל החמת.

 

שקרבה למוטל ותגהר

ותשקהו מלוחים הגר.

חמש דרדרים הדר

ושמש חומש לוחמת.

  

ותועה במדבר באר שבע קידר-

והמים, כאז, מן החמת.

מברכת יבולים הודר.

צום צמואים אוהלי קידר.

צום צמואים אנשים וצאן

ותפילת צמאונם אפיים.

 

עוד מימי בראשית רזון

בם חוצבים עינויי אל מים.

מלפניך לו יהי רצון!

צום צמואים אנשים וצאן...

 

מי קודח

בלב המדבר

ונוקב נקבים בו נקב?

מי גופו אל פלדה נשבר

מול אזלת בארות בנגב?

מי חייו בחולות יצק?

 

ישמעאל, זה אחיך, יצחק!"

הוא זוכר עלבונות קדומים

וחטאת הורתו אליך.

 

הוא חוצה ערבות וימים,

וכושל ומוסיף ללכת.

 

הוא רעב לדגן בשמה

כלמים חכך בצמא.

 

הוא קורא לאמך: "עני"!-

(ולבת השממה זוממת)

"למוטל בין שיחים אני

 

מים, מים נושא בחמת.

קומי אם, צמאונייך, מחי,

כי שתה ויחיה אחי!...

החוואית מהמדבר:

לאה וגדי נחימוב, עזבו משק מסודר ומתפקד,

במושב ניר צבי.

עברו לנגב, וכאן התחילו הכל מחדש:

בניית בית, חינוך לילדים, בניית עדר צאן לייצור גבינות,

ובכלל כל מה שאומר להקים חווה במדבר. 

אחת השאלות המעניינות והמרתקות,

הוא שאלת הנשיות של לאה.

במפגש בחווה, בביקור בדיר, תספר לנו לאה נחימוב

על התהליכים שעברה כאישה.

על חוויותיה מלילות של שמירה על העדר,

ועל ימים בהם צריך לשלוח ילדים לבית הספר.

שלושת נשות שדה בוקר:

לחבורת המשוגעים שהגיעה לשדה בוקר הגיעה גם ברברה פרופר.

באווירה רומנטית, יצאה ברברה לרעות את הצאן. בהיותה בוואדי סמוך לחווה (שדה בוקר, בראשיתה היא חווה ולא קיבוץ), נורתה מהגב.

עד שהובאה לרופא נפחה את נשמתה.

מי היא אותה ברברה, ומה לבת רופאים עם תרבות אירופאית, בלב המדבר.

וכמו שבן גוריון אמר פעם: "לא כל המשוגעים הגיעו לשדה בוקר – אך מי שהגיע הוא בהחלט משוגע".

לאחר רצח ברברה, נפלה ההחלטה בבית כהן, עוברים לשדה בוקר.

נחמה ויהושע כהן, אנשי הלח"י ידעו ימים של מרדף ופחד.

נחמה הייתה אשת הקשר עם העולם ליהושע הנחבא בפרדסים. המעבר לשדה בוקר לא היה פשוט. לזוג היה ילד קטן, חמי.

בזמן שיהושע הסתובב ועשה נפשות לאהבת הארץ, היא נשארה במשק, וספרה כמה כוסות מרק צריך לא. הצהרים בחדר האוכל.

בן גוריון שהגיע במקרה, החליט להישאר.

פולה לא צעירה, ולא קלה הלכה אחריו לחיות במדבר.

בהיותה רעייתו, אשת נעוריו שמרה היא עליו כמו היה ילד. 

היא דאגה להאכיל אותו, ודאגה שלא יפריעו לו בשנת צהרים, גם אם צריך לפתוח במלחמה.

המלחמה תחכה שהזקן יתעורר, כך אמרה, וכך היה.

במותה, ספד לה, מתוך הנביא ירמיהו: "לכתך, אחריי במדבר בארץ לא זרועה"

ירוחם שם מקום

ירוחם כרתה ברית עם המדבר ועם יושביו.

ממקום שכוח אל, או כפי שנקרא בשפה הקולנועית:

"סוף העולם שמאלה" למקום שוקק חיים,

עם עמותות משמרות זיכרון,

תיירות קהילת, קשרי שכנים יהודים בדואים ועוד.

באופן מפתיע בירוחם מתפעלות את

העניינים הנשים המיוחדות שלה.

עתי"ד במידב"ר:

עמותת עתיד במדבר, אשר הוקמה על ידי דבי גולן

וחברותיה, מתעדת ומשמרת את סיפורי ראשוני ירוחם.

נפגש עם נציג/ת העמותה ונשמע על החיים במקום,

ועל מלאכת התיעוד המיוחדת.

ארוחה וסיפור:

ארוחה וסיפור מחכים לנו בבתים המארחים בירוחם.

נתארח באחד הבתים אשר משתתפים בפרויקט,

נשמע את הסיפור המשפחתי המיוחד,

ונסעד ארוחת צהרים מתבשילי הבית.

סלימה הבדואית - פמיניסטית שאינה יודעת שהיא כזו:

סליחה מהכפר רחמה, משבט זנון, בדואית מיוחדת.

פמיניסטית, שאינה יודעת שהיא כזו.

נתארח אצלה באוהל ונשמע על המאבקים השונים

אותם היא מנהלת, בעזרת נשות ירוחם. 

פרח בשטיח.jpg