כל הנחלים הולכים אל הים – גם נחל שקמה

טיול לילה בשפך נחל שקמה לים

את הטיול הזה, שמרתי לכם, חכתי לאירוע מיוחד כדי להציע לכם לטייל אותו. אומנם במדור הקודם (טיול בשפלה ממצפה משואה – לתל גודד), הצעתי לכם, לשמור את הכתבה, כדי שתוכלו לטייל במסלול בט"ו באב, ואומנם גם המדור שלפניו (שפך נחל שורק לים) שהועלה על ידנו, הציע לטייל בערב, והנה כעת אני מציע לכם, את המסלול האהוב עלי, לטיולי ט"ו באב. טיול בשפך נחל שקמה לים התיכון. בעיני, הוא אחד המסלולים היפים שיש באופן כללי, ובליל ירח מלא, כמו ליל ט"ו באב בוודאי, ובוודאי. למעשה, אם עקבתם אחרינו ראיתם, כי שלושת הטיולים האחרונים שהוצעו על ידינו, היו טיולי ערב. אני מניח שמגמה זו תמשך, כל עוד ימשך הקיץ החם. 

 

ובכן, הפעם נצא לטיול לילי בשפך נחל שקמה לים התיכון. תופתעו מיופיו של המסלול, ובעיקר מלגונות המים המתוקים בערוץ הנחל.

תחילה נספר קצת על נחל שקמה (המנקז שטח של 750 קמ"ר), או בשמו הערבי: "ואדי אל-חסי" המתחיל אי שם במורדות המערביים של דרום הרי חברון (כ-900 מטר מעל פני הים). משם יתפתל ויזרום, תוך שהוא חולף על פני נופים שונים, תילים עתיקים וישובים קיימים. הנחל מתחיל את דרכו, בנופים סמי-מדבריים, ממשיך לנופים ים תיכוניים, המתחתרים בסלעי גיר לבן, ממשיכים להתחתר בסלעי הכורכר, קרוב לשפך לים התיכון, האם פוגשים את נופי הדיונות של דרום מישור החוף. 

 

בין מוצא הנחל לשפכו, הוקמו שלושה מאגרים על מנת לאגור את מי השיטפונות הזורמים בו בחורף. הראשון, במתחם שמורת פורה, השני באזור בתרונות רוחמה ואילו השלישי כאן בחולות זיקים. הגדול והחשוב שבהם הוא זה שליד חולות זיקים. 

המאגר הוקם ב-1958 על ידי מקורות כחלק מתכנית שיקום משק המים בישראל, בשיתוף אמריקאי ובמימון הבנק העולמי. בשיתוף פעולה עם הבנק העולמי. מטרת המאגר, לתפוס את מי השיטפונות ולהזרים אותם אל החולות, ובכך להעשיר את אקוויפר החוף. 

מאגר שקמה, נוצר על ידי סכירת אפיק הנחל באמצעות סכר עפר שנבנה לרוחבו של האפיק וסוללות עפר שנבנו מסביב. מגלש בטון בנוי בתוך סכר העפר. רוחבו כ – 100 מטר – קדקודו ברום של 15 מטר. המגלש מעביר עד 400 מ"ק לשנייה.

המים במאגר, נשאבים ומוזרמים לשדות חלחול בחולות שמדרום לאשקלון. המים העוברים דרך החול עוברים תהליך סינון ונאגרים באקוויפר החוף. ולאחר מכן נשאבים מהאקוויפר בקידוחים שונים במרחב.כך למעשה מאגר שקמה מסייע לאגור מי שיטפונות, ובעזרת שימוש במשאבי הטבע (החול כמסנן, ואקוויפר החוף כמאגר), נעשה שימוש מושכל במים שעד כה נשפכו ישירות לים. 

 

המאגר שנוצר באיגום המים הזמין אליו, עופות מים שונים, כגון ברכיה, אגמית, אנפות ושלדגים, עופות דורסים בנדידה וציפורי שיר הנמצאים כאן במספרים נכבדים. המים שתראו תוך כדי הטיול מקורם בעודפי מים מהמאגר, וממי תהום עיליים שאף הם מקורם באותו מאגר. 

 

אנו יוצאים לדרך....

כדי להגיע אל נקודת ההתחלה שלנו, נסע לכיוון חוף זיקים, אליו נגיע מכביש מס' 4, נכנס בפנייה לכיוון הקיבוצים: זיקים וכרמיה. נסע עד כמעט לשער קיבוץ זיקים, ואז נפנה ימינה ושמאלה לכיוון חוף זיקים. מרגע זה הכביש מקביל לגדר הקיבוץ. קצת לפני צומת הפנייה לחוף זיקים, וקצת לפני גשר האבן הגדול, נעצור, ליד מספר אבני דרך שמטרתם לחסום מכלי רכב להיכנס לתוך שמורת החולות, אליה פנינו מועדות. 

נצטייד בציוד הליכה ובין היתר בביגוד המתאים לכניסה למים. 

 

מ"חומת האבנים" מוליך שביל ימינה אל תוך החולות הליכה קצרה והשביל מתפצל, אנו ניקח את השמאלי הצמוד יותר לערוץ הנחל. צעידה קלה, ואתם אומרים: "זה לא יכול להיות" – ואח"כ, "וואו" – ושוב: "זה לא יכול להיות" כי פתאום אתם נופלים על ערוץ נחל מלא במים צלולים, נקיים, צוננים, בצבעים מתחלפים של כחול, טורקיז, ירקרק. המדהים הוא שהנחל הזורם הזה, חוצה את קו הדיונות, כך, שדיונות החול, יורדות ממש אל תוך הנחל, לרגע נדמה לנו שאנו לא כאן.

 

בקטע זה המים רדודים, אך יש קטעים שהם עמוקים. אספר לכם, שלפני שנתיים בחג השבועות, ביחד עם משפחה של חברים, בנינו רפסודה ממשטחי אריזה, ומג'ריקנים של שמן סויה (18 ליטר), את הרפסודה השטנו עד לחוף הים. תוך כדי השייט גילנו שבמורד הנחל, המים עמוקים, ולכן יש להיזהר. חוויית מים נוספת, אהובה במיוחד על ילדיי, היא גלישה מרום הדיונה אל תוך המים.

 

לאחר, שסיימנו את חוויית המים, נמשיך בדרכנו. אגב, אספר לכם, שלא פעם קורה, שקבוצה שהגיעה אתי לנחל על מנת לטייל את המסלול, נתקעת במים, ולא רוצה להמשיך, ובעצם כאן מסיימת את המסלול. בשעות אלו של הערב, הירח המאיר את החולות משרה אור יקרות... האווירה תקסים אתכם. 

 

בבוסתנים עולה יורד הערב:

נחזור חזרה לדרך עפר בה הלכנו קודם. מימין לנו דיונות חול, ומשמאל לנו ערוץ הנחל. מידי פעם, הרשו לעצמכם לסטות מהשביל על מנת לחוות קצת את החול. זה בהחלט נעים לבוסס רגליים בתוך החול. אם אתם כבר על הדיונות שימו לב, שפה ושם מבצבצים עצי פרי שונים כמו: גויאבה, שקדים, רימונים, תאנים וענבים. הגפן הגדלה כאן, גדלה גם באשקלון. עם הזמן הוגדרה גפן זו והיא נקראת כיום: "גפן אשקלונית". בגן לאומי אשקלון, נעשים מאמצים להרבות אותה ולטפח את הזן. העבודה נעשית עם בני נוער מבתי ספר בעיר. 

שרידי החקלאות בהם אנו נתקלים, הינם מימים, שהיו כאן כפרים בימים שעד 48. מלחמת העצמאות, שינתה את פני המפה הדמוגרפית של האזור. חקלאות החולות, הנשענת על מי תהום עיליים, נקראת בערבית: "חקלאות מוואסי" – שפרושו, חקלאות יניקה, או מציצה. בשיטה זו, חופרים כמה מטרים בחולות ומגיעים למי תהום עיליים, מתוקים וטובים. מי שיצא לו להסתובב בגוש קטיף, בימים שהיינו שם, זוכר בוודאי את החקלאות הכפרית הערבית באזור. 

 

בחזרה אל השביל הראשי. נמשיך במורד השביל, נשים לב לצמחייה הענפה. מעניין לבקר בנחל שקמה בכל עונות השנה, כי בכל עונה, יש לצמחייה מופע אחר, ייחודי. בחורף, תפגשו כאן כרים לבנים, הלא הם פריחת הרתמים. אחר כך תפגשו בפריחת העכנאים או בפריחת השרביטן. 

לגבי השרביטן, הצומח בצורת כר גדול. לעתים על גבי צמח אחר, כמו האטד הערבי. ילדיי, נוהגים לקרוא לשרביטן: "הטרמפולינה של הטבע" הם אוהבים לטפס עליו, וכשהם ברום הצמח, הם קופצים כמו בטרמפולינה. 

עוד נפגוש בדרך, חישות קנים עבותות. על הקנים ניתן לספר לא מעט. אנו נספר רק, כי בקנה השתמשו, כדי למדוד את גובה המים, ומכאן הביטוי: "קנה מידה". זו גם הזדמנות לבהר את הביטוי: "משענת קנה רצוץ". 

אנו במלכים ב' (י"ח 17-21), מלך אשור מגיע כדי להילחם במלך יהודה חזיקהו. באותם ימים חיזקיהו בונה קואליצה נגד מלך אשור. המלך סנחיריב, מזעיק מהמערכה בלכיש את שר צבאו רבשקה. 

רבשקה, פונה לחיזקיהו ואומר לו: על מי אתה נשען, על מצרים? הלא מצרים, זה משמעת קנה רצוץ. נבהיר: הקנה, הוא צמח לא חזק, הוא אומנם בעל יכולת כיפוף, אך הוא גם נשבר מהר. מעבר לכך, כשהוא נשבר, הוא הופך לחד מאוד. לכן, מי שנשען עליו, ייפול כי הוא חלש, ואז, תוך כדי נפילה, הוא גם ייפצע, כי הקנה הפך לסוג של סכין או חרב. 

עוד נספר על הקנה, כי מן הקנה הכינו בעבר ומכינים עד היום קולמוס לכתיבה.

 

הדרך ממשיכה, ואז היא מתפצלת לשניים. לא משנה איזה משתי הדרכים תיקחו, שתיהן ייקחו אתכם לאותו מקום לחוף הים. 

אני מעדיף את זו הימנית. כמה מטרים של הליכה בדרך זו, ואנו מתחת לאחד מעצי השקמה הגדולים ביותר.

השקמה הינו עץ עבות ממשפחת הפיקוסיים. למרות שהעץ מוזכר מספר פעמים במקרא, ובמקורות חז"ל, אין מוצאו מכאן. העץ הוא ממוצא אפריקאי, והובא לכאן מתי שהוא. המעניין בשקמה, שאין פרותיה מבשלים בעץ. ויש לעזור להם להבשיל. פעולה זו נקראת בליסה. עמוס הנביא מעיד על עצמו שהוא בולס שקמים. 

הפרי לא מבחיל על העץ, כיוון שכשהביאו אותו מאפריקה לכאן, כמו גם את התאנה, לא הביאו את הצרעה המאביקה אותו. משפחת הפיקוסיים היא משפחה מעניינת ביותר. לכל מין יש צרעה מיוחדת לו. 

את הצרעה לא הביאו, כי העץ הובא לקורות ולא לפרי, כמו התאנה, שהובאה לפרי. כדי שהפרי יבחיל אנו עוזרים לו על ידי חיתוך לאורכו כשהוא עוד על העץ. 

משמעות העניין, שכל מקום שנראה עץ שקמה משמעות העניין שהאדם נטע אותו- כלומר יש כאן עדות לפועלו של האדם במרחב. בימי המקרא השקמה, הייתה חשובה מאוד, עד כדי כך, שמסופר לנו בדברי הימים שדוד מינה חנן הגדרי כאחראי עליה ביחד עם הזיתים.

 

עוד מעט, קצת, ואנו ממש בחוף הים. שימו לב, שכעת בקיץ אין מגע בין הים לנחל, וכך נוצר כאן מעין אגם נחמד וחביב. משפחות רבות, באות לחוף הזה, ובמקום להיות במי הים, הם באים למי הנחל, מקום הרבה יותר בטוח לילדים.

 

 

בחזרה למכוניות:

נעלה לכביש הנמצא בסמוך לנו. יש לנו קטע הליכה של כחמש מאות מטר, ואנו ליד המכוניות. 

השאירו פרטים
ו
נחזור אליכם