חורבת_צורה.jpg

ממשואה לגודד

בין האדום, בורדו, ארגמן, ללבן, כסוף בוהק
טיול שקיעה וליל ירח בשפלת יהודה

לילות ירח בקיץ, מביאים אתם ניחוחות טעמים וקולות.

בהתקרב ט"ו באב, הכרמים רוחשים רחשי אהבה.

למעשה, אין צורך לחכות לט"ו באב, כדי לרחוש (וללחוש) אהבה, די לנו בלבנה במילואה, או כמעט במילואה, המטיילת בשמים בין ענן לענן, כדי לצאת אל הטבע ולחוות את חוויותיו.

ובכלל אפשר לצאת בשעת בין השמשות, כשהשמש עדיין לא שקעה, והירח החל מציץ מבעד להרי חברון.

בין האדום, בורדו, ארגמן, ללבן, כסוף בוהק.

מתצפתים מהמצפה (מצפה משואה):

את הטיול נתחיל בתצפית יפה, ממרפסת מגדל היערנים המצפה משואה.

למזרח יפתחו לנו הרי חברון במלוא הדרם, בשעה זו של היום, כשהשמש במערב הנוף למזרח בגווני אדום בורדו.

במערב נשקפים לעינינו ערי מישור החוף מקו אשקלון ועד אשדוד ואולי אף ראשון לציון.

בעמקים יצוצו ויתגלו קריית גת, קריית מלאכי מושבים וקיבוצים.

בשעה זו של היום, בה נדלקים האורות הנוף ייצבע בצבעי האור מכל עבר.

 

יוצאים לדרך אל רמת אבישור:

לאחר התצפית נצא לדרך, לפנינו מסלול הליכה ברמה גירנית קרטונית, רבת אבישור שמה. ממגרש החניה מוליך שביל ירוק, שמתחבר לשביל ישראל, במקביל וממערב לכביש מס' 38. בתחילה השביל צר וחולף בין סלעי גיר קשים (נארי) שמתחתם גירים רכים כמו הקירטון. בתחילה נצעד בתור חורש אורנים נטוע, אך די מהר נצא ממנו לנוף הפתוח והבוהק.

בדרכנו נפגוש בצמחיית חורש ארץ ישראלית ים תיכונית כמו: אלון מצוי, אלת המסטיק, חרוב ואשחר, עוזרר ועוד.

בחלק מהעצים מבשיל הפרי בעונה זו וכדאי לטעום ממנו (בתנאי שאתם מזהים באופן וודאי מה אתם קוטפים)

האשחר הארץ ישראלי הוא אחד המינים שנפגוש במהלך צעדתנו, לכן, ארצה להרחיב עליו מעט.

 

למה האשחר משחיר את הידיים:

האשחר הארץ ישראלי שיח נשיר ממשפחת האשחריים, המגיע עד לגובה של כ 3 מטרים. ענפי השיח מסתיימים בקוצים (לכן כדאי להיזהר). 

האשחר פורח בין מרץ לאפריל – הפרי מבשיל באוגוסט, כך שבזמן שתטיילו הפרי יבשיל ותוכלו ליהנות ממנו. הפרי הוא בית גלעין עסיסי גודלו כ 6 מ"מ צורתו מזכירה ביצה. צבעו אדום כהה עד סגול, ובו נקודות שחורות (כנראה מכאן שמו).

הפרי המתוק, מושך אליו ציפורים שאוכלות אותו – ובדרך זה, מפיצות את זרעיו.

יש הטוענים (פרופ' יהודה פליקס, וניסים קריספיל), שהאשחר הוא האטד ממשל יותם. הישוב אשחר בגליל נקרא על שם הצמח, כמו גם מעיין בשם עין אשחר, בנחל געתון.

 

אל חורבת צורה:

נמשיך בצעידה קלה, הירח מאיר מעלינו, דרכנו אל חורבה כנראה ביזנטית, חורבת צ'ורה. במקום שרידי חומות ומבנים, בורות מערות ושרידי עמודים. כנראה, שהמקום היה בית חווה ביזנטי, ואולי ערבי.

חורבת צ'ורה, המשקיפה על הנוף היא מקום נהדר להפסקת קפה של שעת לילה, או פרי צונן מהצידנית.

אל תל גודד:

נמשיך לתל גודד הנמצא בהמשך הדרך על אחת הגבעות. יש הטוענים כי גודד היא מורשת גת. המוזכרת במקרא כעירו של הנביא מיכה (מיכה א' – 14), ויש הטוענים כי זוהי העיר הלבנה שכבר יהושע ונתנה לבני אהרון.

 

על התל יש שרידי ביצורים ומבנה רומי. הממצאים במקום מלמדים כי היה מיושב ברציפות מהתקופה הכנענית ועד הרומית. כשתעפילו על פסגתו תעברו דרך נדבכיה התחתונים של חומה שהקיפה בעבר את התל כולו. מכיוון שתל גודד בולט מעל סביבתו נשקפים ממנו נופים יפים לכל עבר:

בתצפית נוכל לראות את  תל בורנה ותל צפית; בדרום ניתן לראות את קיבוץ בית גוברין ומעבר לו את תל מרשה; במזרח ניתן לראות בבירור את צפון הרי חברון ואת הרי יהודה; ובצפון אפשר להשקיף על רוב רמת אבישור עד למצפה משואה.

השביל יורד מהתל, אל עבר שטח פתוח.

 

ארץ אלף המערות:

כשיורדים מהתל, למחשופי הקירטון, שימו לב, כי הם חפורים וחצובים. בדופן סלעי הקרטון הללו, נמצאים שתיים מהמערות היפות בשפלת יהודה.

למערה הראשונה הקרובה לירידה יש לרדת בעזרת סולם (בדרך כלל, יש שם סולם), ואילו השנייה היא מערת קולמבריום יפה ומיוחדת.

שימו לב, הכניסה למערות אסורה, כפי שאומרים השלטים.

לילות ירח בקיץ, מביאים אתם ניחוחות טעמים וקולות.

בהתקרב ט"ו באב, הכרמים רוחשים רחשי אהבה.

למעשה, אין צורך לחכות לט"ו באב, כדי לרחוש (וללחוש) אהבה, די לנו בלבנה במילואה, או כמעט במילואה, המטיילת בשמים בין ענן לענן, כדי לצאת אל הטבע ולחוות את חוויותיו.

ובכלל אפשר לצאת בשעת בין השמשות, כשהשמש עדיין לא שקעה, והירח החל מציץ מבעד להרי חברון.

בין האדום, בורדו, ארגמן, ללבן, כסוף בוהק.

 

 

מתצפתים מהמצפה (מצפה משואה):

את הטיול נתחיל בתצפית יפה, ממרפסת מגדל היערנים המצפה משואה.

למזרח יפתחו לנו הרי חברון במלוא הדרם, בשעה זו של היום, כשהשמש במערב הנוף למזרח בגווני אדום בורדו.

במערב נשקפים לעינינו ערי מישור החוף מקו אשקלון ועד אשדוד ואולי אף ראשון לציון.

בעמקים יצוצו ויתגלו קריית גת, קריית מלאכי מושבים וקיבוצים.

בשעה זו של היום, בה נדלקים האורות הנוף ייצבע בצבעי האור מכל עבר.

 

יוצאים לדרך אל רמת אבישור:

לאחר התצפית נצא לדרך, לפנינו מסלול הליכה ברמה גירנית קרטונית, רבת אבישור שמה. ממגרש החניה מוליך שביל ירוק, שמתחבר לשביל ישראל, במקביל וממערב לכביש מס' 38. בתחילה השביל צר וחולף בין סלעי גיר קשים (נארי) שמתחתם גירים רכים כמו הקירטון. בתחילה נצעד בתור חורש אורנים נטוע, אך די מהר נצא ממנו לנוף הפתוח והבוהק.

בדרכנו נפגוש בצמחיית חורש ארץ ישראלית ים תיכונית כמו: אלון מצוי, אלת המסטיק, חרוב ואשחר, עוזרר ועוד.

בחלק מהעצים מבשיל הפרי בעונה זו וכדאי לטעום ממנו (בתנאי שאתם מזהים באופן וודאי מה אתם קוטפים)

האשחר הארץ ישראלי הוא אחד המינים שנפגוש במהלך צעדתנו, לכן, ארצה להרחיב עליו מעט.

 

למה האשחר משחיר את הידיים:

האשחר הארץ ישראלי שיח נשיר ממשפחת האשחריים, המגיע עד לגובה של כ 3 מטרים. ענפי השיח מסתיימים בקוצים (לכן כדאי להיזהר). 

האשחר פורח בין מרץ לאפריל – הפרי מבשיל באוגוסט, כך שבזמן שתטיילו הפרי יבשיל ותוכלו ליהנות ממנו. הפרי הוא בית גלעין עסיסי גודלו כ 6 מ"מ צורתו מזכירה ביצה. צבעו אדום כהה עד סגול, ובו נקודות שחורות (כנראה מכאן שמו).

הפרי המתוק, מושך אליו ציפורים שאוכלות אותו – ובדרך זה, מפיצות את זרעיו.

יש הטוענים (פרופ' יהודה פליקס, וניסים קריספיל), שהאשחר הוא האטד ממשל יותם. הישוב אשחר בגליל נקרא על שם הצמח, כמו גם מעיין בשם עין אשחר, בנחל געתון.

 

אל חורבת צורה:

נמשיך בצעידה קלה, הירח מאיר מעלינו, דרכנו אל חורבה כנראה ביזנטית, חורבת צ'ורה. במקום שרידי חומות ומבנים, בורות מערות ושרידי עמודים. כנראה, שהמקום היה בית חווה ביזנטי, ואולי ערבי.

חורבת צ'ורה, המשקיפה על הנוף היא מקום נהדר להפסקת קפה של שעת לילה, או פרי צונן מהצידנית.

אל תל גודד:

נמשיך לתל גודד הנמצא בהמשך הדרך על אחת הגבעות. יש הטוענים כי גודד היא מורשת גת. המוזכרת במקרא כעירו של הנביא מיכה (מיכה א' – 14), ויש הטוענים כי זוהי העיר הלבנה שכבר יהושע ונתנה לבני אהרון.

 

על התל יש שרידי ביצורים ומבנה רומי. הממצאים במקום מלמדים כי היה מיושב ברציפות מהתקופה הכנענית ועד הרומית. כשתעפילו על פסגתו תעברו דרך נדבכיה התחתונים של חומה שהקיפה בעבר את התל כולו. מכיוון שתל גודד בולט מעל סביבתו נשקפים ממנו נופים יפים לכל עבר:

בתצפית נוכל לראות את  תל בורנה ותל צפית; בדרום ניתן לראות את קיבוץ בית גוברין ומעבר לו את תל מרשה; במזרח ניתן לראות בבירור את צפון הרי חברון ואת הרי יהודה; ובצפון אפשר להשקיף על רוב רמת אבישור עד למצפה משואה.

השביל יורד מהתל, אל עבר שטח פתוח.

 

ארץ אלף המערות:

כשיורדים מהתל, למחשופי הקירטון, שימו לב, כי הם חפורים וחצובים. בדופן סלעי הקרטון הללו, נמצאים שתיים מהמערות היפות בשפלת יהודה.

למערה הראשונה הקרובה לירידה יש לרדת בעזרת סולם (בדרך כלל, יש שם סולם), ואילו השנייה היא מערת קולמבריום יפה ומיוחדת.

שימו לב, הכניסה למערות אסורה, כפי שאומרים השלטים.

השאירו פרטים
ו
נחזור אליכם