Wadi_Khik_010.jfif

נחל חיק - ונחל אלון

ראשך עליך ככרמל – טיול אל הר הכרמל

"וככרמל בים יבוא" - טיול בכרמל:

 


הטיול המוצע הפעם הוא להר הכרמל, מבין שלל המסלולים והאתרים בהר הירוק, נבחר אתר אחד, ומסלול אחד. האתר, בו נבקר הוא המוחרקה, והמסלול הוא נחל חיק – נחל אלון היוצא משולי העיר עוספיא.
אך, תחילה נדון בשם ההר, ובמשמעויות השונות הקשורות לכך.

המילה כרמל כפי שהיא, היא חסרת משמעות, אלא אם כן, נוסיף לה האות א', שנפלה לה עם השנים. ואז נקבל את המילה: "כרם-אל". 
בכרמל, ריכוז הדתות מהגדולים בארץ, אף יותר מירושלים.
מספר אזכורים במקורותינו, מעידים על חשיבותו ועל משמעותו: 
משורר שיר השירים מדמה את ראשה עטור השיער של השולמית לכרמל: "ראשך עליך ככרמל". ואכן, ניתן לדמות את הצמרות העגולות של הכרמל לתלתלים ירוקים.
ישעיהו, מתנבא על הרמת קרנה של הארץ ואומר: "כבוד הלבנון ניתן לה - הדר הכרמל והשרון".
ירמיהו, מדבר על ימי הגאולה ומתנבא על הטוב שהכרמל יעניק בימים אלו: "ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכול פריה וטובה".
נדמה כי אחד המאבקים הדתיים החשובים ביותר התקיים בכרמל, מאבק אליהו בנביאי הבעל והאשרה. 
ריפוי מזבח האלוקים ההרוס מעיד על כך, שכבר קודם היה שם מזבח "וירפא את מזבח ה' ההרוס.

ויהתל בהם אליהו:
נתחיל את הטיול שלנו, בקרן הכרמל – במחורקה. 
מפאת קוצר היריעה לא נתאר כאן את הסיפור במלואו. נציע לכם, לפתוח את התנ"ך ולקורא את הסיפור מהמקור. הסיפור כתוב בעברית פשוטה, קלה ואף קצת היתולית במיוחד כשהכתוב אומר: "ויהתל בהם אליהו".
ובכל זאת, שתי התייחסויות לסיפור ולמשמעויות שלו: הראשונה, בעניין המזבח. ציינו לעיל, שהכתוב מציין שאליהו מרפא את מזבח האלוקים ההרוס. רוצה לומר, הדת שלי, אינה חדשה, והנוכחות שלי אינה חדשה. ורוצה לומר, מישהו הרס את המזבח שלי... 
ההתייחסות השנייה, לעניין "הפר אשר נתן להם אליהו" על זה אבא שלי אמר דבר בשם אומרו, בשם המדרש. למה נצרך הכתוב לומר: "אשר נתן להם" כי הפר לא רצה ללכת מעצמו, להיות מוקרב לעבודה זרה. לכן ברח להסתתר תחת כנף בגדו של אליהו. אליהו, שלח אותו חזרה, ואמר לו שמעשהו הוא קידוש שם שמים ברבים, וכי מקומו מובטח בעולם הבא.

מעל המגדל סביב אשקיפה:
נכנס פנימה לחצר המנזר, נשלם כשלושה עד ארבעה שקלים, נעלה על גג הבניין, ומכאן נכונה לנו תצפית נהדרת אל המרחב: עמק יזרעאל, הר התבור, גבעת המורה, הגלבוע, והרי הגליל...
למי שיש קושי להיכנס למנזר, יוכל לערוך את התצפית מבחוץ, אלא, שאז שדה הראייה קטן יותר. 

עוספיא היא חוסיפא:
לאחר הביקור במוחרקה, נעלה על כלי הרכב, נחצה את דלית אל- כרמל, ועוספיא. לקראת היציאה מעוספיא, ליד מסעדה, שלט קטן מפנה לנחל חיק. מכאן מתחיל הטיול שלנו. 
תוך כדי שאנו חוצים את עוספיא, כדאי לומר עליה מילה או שתיים. ההתיישבות הדרוזית בעוספיא של ימנו החלה לפני כ-400 שנה, בימי מרד הדרוזים בעות'מניים בהנהגת: פח'ר אל-דין אל- מעני השני.
עוספיא כמו גם דלית אל כרמל היו בכלל 17 כפרים שהוקמו על מנת לבצר את נסיכותו מדרום. עם הזמן נותרו רק שתיים: דלית אל כרמל, ועסופיא.
בימי התלמוד, היה כאן כפר יהודי בשם חוספיא, יתכן והמשמעות השם חוספיא הוא חשיפה לרוחות, באשר הוא יושב על ראש ההר, והוא חושף לרוחות המנשבות. 
בחפירות שנערכו במקום נמצאה רצפת פסיפס ובה גלגל המזלות, מלבד זאת נמצא כאן מדליון ובו הכיתוב: "שלום על ישראל"
מדליון זה, הופיע בלירה הישראלית, מסוף שנות החמישים. 
במלחמת העצמאות, יצאה מעוספיא מחלקת מתנדבים דרוזים להגנת ישובי הגליל. שמונה מבני המקום לא חזרו מהקרב. 
למעשה הקשר עם היהודים התחיל עוד קודם, במרד הערבי הגדול פגעו הערבים בדרוזים. הללו פנו לחברים מיגור בבקשת עזרה. אנשי יגור קשרו בינם לבין אבא חושי, אשר סיפק להם נשק ותחמושת. 
פרשה זו הולידה שיתופי פעולה ביטחוניים נוספים. אחד משיאי הקשר היה הסתרת ראש עיריית חיפה אבא חושי, בבית השייח' לביב, מוח'תאר הכפר בימי השבת השחורה. הרחוב המרכזי בעוספיא נקרא על שם אבא חושי.

נחל חיק – ונחל אורן:
נתחיל את המסלול בקצה עוספיא. משם יורד שביל ישראל. הירידה היא בתוך חורש עצי אקליפטוס. 
בתחילה ההליכה בשביל רחב, עד שנכנסים לתוך ערוץ הנחל. התחתרות המים בגיר הקשה, יוצרת קניון קטן, חביב וקצת אתגרי. הסימון עובר מגדה לגדה, כדי לאפשר הליכה נוחה. על המדרונות, צומחים עלי אלון, אלה וקטלב.
ביציאה מהקניון נפגוש את מעיין עין חיק. מי המעיין מנוקזים לתוך בריכה, אלא, שהזנחה רבת שנים, גורמת למים, לנזול מכיוונים שונים ולא להיאגר. 
לאט, לאט הנוף יפתח לפנינו, והנה אנו במעין בקעה קטנה, מוקפת הרים סביב, הלא היא בקעת אלון.
בהיפתח הנוף, ניקח את המסלול הימני, המוליך לנחל אורן. בעונה זו, ימי חורף אביב, ניתן למצוא בנחל סחלבים מסוגים שונים, שימו לב אליהם. 
על גבול הכניסה לנחל, חורבת אלון. 
שרידי ישוב נמצאו בחורבת אלון החל מהתקופה הנאוליתית ועד לתקופה הממלוכית. 
בשלהי התקופה העות'מנית, היה כאן ישוב דרוזי, אשר נהרס ונעזב, בימי מרד הפלחים באיברהים פשה, המצרי. 
בשנת 2003 נבנה באזור על ידי הדרוזים מבנה קטן המנציח את זכרה של "סית ח'דרה" (הגברת הירוקה) שהתגוררה בכפר זרעא וייעצה לתושבי הכפר בסוגיות מוסריות ודתיות. 
מכאן, עוד מספר מטרים, ואנו במעיין עין אלון. מעיין קטן וחביב, והנה אנו ליד כלי הרכב.

השאירו פרטים
ו
נחזור אליכם