מהי לפלנד (הפינית)

רות ואני בפארק הלאומי פיהא לוסטו - Pyha-luosto (פברואר 26) טיול לימוד בהדרכת רויטל לוי שטיין דרך חב' קשרי תעופה

לפלנד, היא ארץ הלאפים, ארצם של השבטים הלאפים (אגב, היום לא משתמשים בשם לאפים – אלא סאמי).

זהו מרחב גיאוגרפי רחב ידיים הנמצא ברובו מצפון לחוג הארקטי.

המרחב הזה מחולק בין ארבע מדינות: נורבגיה, שוודיה, פינלנד ורוסיה.

בשורות הבאות נתוודע לחבל ארץ מיוחד זה.

אפיונים:

כדי לייחד דבר צריך למצוא בו מאפיינים ספציפיים, ולהבדיל אותו מאחרים.

נבחן את המאפיינים הייחודיים לאזור זה.

מורי ורבי טימי בן יוסף ז"ל לימד אותנו כיצד יש להתבונן ולחקור את מרחב (כל מרחב).

להתבוננות זו מספר רובדים היושבים זה על גבי זה.

כשנבין את המודל נוכל ליישם אותו לכל נוף באשר הוא. אני למדתי מטימי את המודל לנופי ארץ ישראל. טימי הדגיש בפנינו תלמידיו, שאם נתפוס את המודל, נוכל להתאים אותו לכל מקום, ולכל נוף.

מורי ורבי ד"ר טימי בן יוסף ז"ל - התמונה באדיבות הוויקיפדיה

רובדי הנוף לפי שיטת טימי בן יוסף:

הרובד התשתיתי (הגיאולוגי): המסלע, סוגי הקרקע והטופוגרפיה. זהו ה"בסיס"  

שעליו הכל נשען.

רובד המים: מקורות המים במרחב (מעיינות, נחלים, מי תהום) והאופן שבו הם  

מושפעים מהתשתית.

רובד הצומח והחי: המערכת האקולוגית הטבעית שמתפתחת בהתאם למסלע  

ולזמינות המים.

הרובד היישובי (האנושי):  כיצד האדם בחר להתיישב במרחב? איפה הוקמו  

הכפרים, הערים והדרכים בהתאם לשלושת הרובדים הראשונים.

הרובד הרוחני-תרבותי (הזיכרון): הסיפורים, המורשת, הקרבות, השמות

והמשמעות הרגשית שהאדם יוצק לתוך הנוף.

‫הגיאולוגיה של לפלנד (Lapland) 

לפלנד היא אחד האזורים העתיקים באירופה, ומהווה חלק מהמיסב הבלטי מהעידן הפרקמבריוני.

גיל הסלעים נע בין 1.8 ל-3 מיליארד שנים. המסיב הוא ליבה יציבה בקרום כדור הארץ, המורכבת מסלעי יסוד דוגמת הגרניט, וסלעים מטמורפיים כמו הגנייס (סלעים שעברו תהליכי שינוי בעקבות חום ולחץ במעבה האדמה).  בין הסלעים ישנם פסים ירוקים העשויים להתפרש על פני ק"מ. פסים אלו מכונים "חגורות ירוקות". חגורות אלו עשירות במתכות ובמינרלים (כמו זהב, בדיל, נחושת, ברזל ועוד), והן מקור למכרות, וחיפושים. 

לפני 400 מיליון שנים התרחשה התנגשות בין שני גושים טקטוניים. התנגשות זו יצרה את הרי סקנדינביה בקצה הצפון מערבי של לפלנד.

לפלנד עצמה הינה מישור גדול עם גבעות מעוגלות. הנוף הלפלנדי אינו נוף הררי, כי אם מישורים ענקיים וגבעות.

היחשפות הסלעים העתיקים אשר חלקם סלעים מגמתיים וחלקם סלעים מטמורפיים, אשר עברו שינויים בעקבות לחצים עצומים, בישול וקירור במעבה האדמה, עם אותן "חגורות ירוקות" מהווים מרבצים של מינרליים ומתכות יקרות, כמו: נחושת, ניקל, ברזל וזהב.

דבר המסביר את המאבקים על אזורים אלו במלחמות השונות, ובניסיון להזיז משם את השבטים הסאמים (ממליץ לראות את הסרט: "רועת האיילים", הנוגע במאבק בין הסאמיים, לתושבים השוודים, בלפלנד השוודית).

מפה גאולוגית של אזור לפלנד - המפה באדיבות הוויקיפדיה

תהליכים גאומורפולוגיים:

כשמתבוננים על הנוף (כל נוף) ומנתחים אותו ואת תהליכי היווצרותו, מבחינים בין שני תהליכים: תהליכים גאולוגיים, ותהליכים גאומורפולוגיים.

התהליכים הגאולוגיים מהווים את הבסיס לנוף, הם התורמים את הסלעים, את השברים הטקטוניים, את התנגשויות הלוחות ועוד.

התהליכים הגאומורפולוגיים הם הנוף כפי שאנו רואים אותו כעת. תהליכים אלו מונעים ע"י מים, רוחות, גלישת קרחונים, שחיקה, בלייה ועוד.

עיצוב הנוף על ידי הקרחונים:

כשאנו מתבוננים בנוף בלפלנד, אנו רואים את סופם של תהליכים ארוכים וממושכים (תהליכים אילו אינם מסתיימים לעולם, הם נמשכים גם כעת). 

עידן הקרח האחרון – עיצוב פני הנוף:

עידן הקרח האחרון, אשר הסתיים אך לפני כעשרת אלפי שנים (עניין של דקה או שתיים במונחים מעצבי נוף), יצר את הנוף כפי שאנו רואים אותו כעת.

לאחר שההרים נחשפו על פני הקרקע ונראו לעין, החל התהליך הבא, תהליך הקרחונים - עידן הקרח.

קרחונים אשר גובהם מספר ק"מ ומטבע הדברים הם גם כבדים מאוד, אחראים לעיצוב הנוף כפי שאנו רואים אותו היום.

התרוממות פני השטח - כובדם של הקרחונים, מנע מהאדמה "חופש תנועה". לאחר שהקרחונים הוסעו, החלו פני הקרקע להשתנות. הקרקע עולה כס"מ בשנה (תהליך הנמשך גם כעת).

יצירת מורינות - קרחונים גולשים, סוחבים אתם סלעים, אדמה, חול ומינרלים. כשתהליך תנועת הקרחון נחלשת, נשארים מאחור, אותם "שאריות".

השאריות הללו נותרו כ"ערמות" של סחופת על פני הקרקע. סחופת זו, שנתה את נתיב זרימתם של הנהרות. היא הותירה אחריה "גבעות" מתחת לגבעות נוצרו עמקים, עמקים אלו התמלאו במים, אשר נהיו לאגמים וביצות. סחופת זו יצרה את הנוף כפי שאנו מכירים אותו כיום.

הם יצרו נוף של גבעות, ועמקים, הם שינו את נתיב זרימת הנהרות

עמקים אלו יתמלאו במים ויהיו אגמים וביצות. לתופעה זו קוראים "מורינה".

"גב ליוויתן" (Whaleback) - הקרחונים הגולשים, "גילחו" את פני השטח, והשאירו אחריהם נוף ארוך, מעוגל וחלק. נוף זה הזכיר מראה גבו של הליוויתן השוחה על פני המים. לכן, צורת נוף זו זכתה לכינוי "גב ליוויתן" (Whaleback).

תהליכי הגלישה והשחיקה יצרו נוף חלק ומעוגל, נקי לחלוטין, אף מצמחייה.

במהלך תהליך הגלישה, נותרו על פני הקרקע ערמות של סלעים, חול וסחף נוסף (המונח המדעי ל"שאריות" אלו זה "מורינות ") הללו התעבו, והתגבהו, שינו את נתיב זרימת הנהרות והנחלים, ויצרו הלפי איים ואגמים.

הקרחונים הכבדים הללו, מנעו מהסלעים "לנוע", כלומר להתרומם ולצוף על פני הקרקע. כעת משהוסרו הקרחונים, החל הנוף להתרומם.

התרוממות הנמשכת עד היום. קצב ההתרוממות הוא כמה מילימטרים בשנה.

אגב, אנו מכירים תופעה דומה אצלנו. בבקע ים המלח הגוש המערבי של מצוק ההעתקים נע דרומה אל מול הגוש המזרחי של המצוק, בקצב של ס"מ בשנה.